לא ידע איש מי היא
מילים: ביאליק
לחן: _______

ביאליק - לא ידע איש מי היא



לא ידע איש מי היא
מאין ולאן
ויהי אך נגלתה
ותיצת כל עין.

מארץ נכריה
ממדינה רחוקה
היא באה כציפור
עם גילה וצחוקה.

עליזה ופזיזה
ומאירה ושמחה
וכל העיירה
נתבשמה מריחה.

וכל המחבואים
בחורשה הירוקה
נתמלאו ששונה
צליל קולה וצחוקה.

ובאותו היום
או באותו הלילה
וכל הבחורים
כפרת שרוך נעלה.

ובאותו היום
או באותו הלילה
התחילו הקטטות
בין אשה ובעלה.

וחרש התלחשו
הסורגות פוזמקן
וזקנים מצייצים
מתגרדים בזקן.

ואבות ואמות
לא ישנו בלילות
כי תעו חתניהם
בסימטות אפלות.

וביום בהיר אחד
והיא נעלמה
לא ידע איש אנה
לא הבין איש למה?

היא פרחה כפרוח
הזמיר מיער
ואיש טרם פילל
ואיש טרם שער.

ויידום הצחוק
ותתעגם החורשה
אין נכנס בעביה
אין פוקדה, אין דורשה.

ויבוא יום סגריר
ושני ושלישי
ותכבה כל עין
ויהי עצב חרישי.

לערב שב בחור
בזמנו הביתה
וכלה עלובה
לחתנה נתפיסה.

ואברכים יושבים
עם נשיהם ומפהקים
וכולן מחמדים
וכולן ממתקים.

ותשבות צהלה
מסימטות אפלות
ואבות ואמות
ישנים בלילות.

בבתים אין פרץ
ברחובות אין המון
ושלום ושלוה
בעיר - ושממון.


 

 

...