שלמה ארצי - בשל תפוח

התאבו דעת בשל מה אהבתי
אני אהבתי בשל תפוח
כי אין יודע נתיב הרוח
זה כבר ידוע ; עתה באתי
להביא ראיה מאהבתי
ואני, התדעו בשל מה אהבתי
אני אהבתי בשל תפוח.

לדודי היה פרדס יפה
ולדודי בת יפת עיניים
ובתוך הפרדס בריכת מים
מפכים חרש שוקטים, ברים
כמים גנובים, כיין סתרים
לדודי היה פרדס יפה
ולדודי בת יפת עיניים.

בפרדס יש מחבואי שקט
עץ פרי ונטיעים מגודלים
ובעת הקיץ המזהירה
כל זה מתמלא ציץ ושירה
ושפעת אור ושפעת צללים
בפרדס יש מחבואי שקט
עץ פרי ונטיעים מגודלים.

ויהי היום בעלות הקיץ
כחום היום - היום הבהיר
ואני עם פנינה שארתי
לשוח אל הגן יצאתי
היא עלמה רכה ואנ י איש צעיר
ונצחק יחדיו לרוח קיץ
כחום היום - היום הבהיר.

הפרדס כליל ירקרק חרוץ
זיו אור וגיל על כל זרוח
מסובל עומד התפוח
מזהירים ענבי דובדבנים
מתאדמים גרגרי השנים
בצל השיחים בירקרק חרוץ
זיו אור וגיל על כל זרוח.

ובקול ענות "פי-פי, ציף-ציף
מבין עפאים כנפי רננים
בשפה בלולה ישוררו
גם מעי המו זמיר עדנים
ופזמון חדש יעוררו
ובקול ענות גם "פי" גם "ציף
תפצחנה סביב כנפי רננים.

ונצחק יחדיו ונתעלס
אני ופנינה שארתי
פיזזנו, שרנו ונהי כילדים
וכמו התערבו בשמחתי
גם בני השיר ופרי המגדים
ונצחק יחדיו ונתעלס
אני ופנינה שארתי.

היא קראה לי אזי בכור שטן
אני קראתיה ציפור קטנה
או דימיתיה לשושנה
את זאת לא אזכור - לבי תעה
מה יפתה פנינה באותה שעה
היא קראה לי אזי בכור שטן
ואני קראתיה ציפור קטנה.

ופתאום באנו עד תפוח
ויעל ריחו הניחוח
חיש קל מידי כאפרוח
יונתי פנינה התמלטה
ותרם יד ותכף מטה
את אחד ענפי התפוח
הנותן ריחו הניחוח.

וכרגע שבה ובימינה
תפוח גדול צח ואדום
ותטעם מינהו, ותברני
מידה מן החצי השני
אני פערתי פה ואדום
והיא עומדת, ובימינה
פלח תפוח צח ואדום.

ובמחשוף לבנת התפוח
הכירה שני עקבות שנה
וירח אפי ריח פנינה
אך ריחה - ריח השכירני
וכיין מתוק עברני
לבבי פג, לא קם בי רוח
מאז - מאז לי היתה פנינה.