שלמה גרוניך - נואיבה
מילים: נירית ירון גרוניך
לחן: שלמה גרוניך

שמש של בוקר אני מתעצל
עד ששוקעת שוכב לי בצל
רגע של שקט שלא יסתיים
סוד שלחשתי פתאום מתקיים.

סתם בן אדם אוכל שותה נרדם
בלי זימים ובלי כנפיים
כבר אחר הצהריים.

את תגלי את המחבוא שלי
עוד מעט יבואו מים
בואי נתחבק בינתיים בתוך צדפה.

שקט ים חופש שם
במרחק אופק דק
בזהב זכר לשמש
גדולה נפלה צללה
לה לה לה לה.

רגע של שקט
שלא מסתיים
סוד שלחשתי
פתאום מתקיים.

 

 

...